"המצב במזרח התיכון: כיצד מבצע באיראן עלול לשבור את התקציב הישראלי?"

הביטחון והכלכלה בישראל: אתגרי התקציב בעקבות המצב במזרח התיכון

בעת האחרונה, עם התגברות המתיחות במזרח התיכון, עלו סוגיות חשובות מאוד לגבי התקציב הלאומי וההשפעות הכלכליות הנובעות מכך. תקציב המדינה לשנת 2025, שאושר בכנסת לאחרונה, לא התחשב באירועים קריטיים כמו המבצע הצבאי באיראן, מה שעלול להוביל להחרפת הגירעון ולצורך בשינויים תקציביים מהירים.

המבצע באיראן: הפתעה תקציבית

המבצע "עם כלביא" שפעל ללא דופי באיראן הפתיע את רבים, כולל את ראשי משטר האייתולות. המבצע תוכנן זמן רב מראש, אך ההשלכות הכלכליות שצפויות להיות לו עדיין לא לגמרי ברורות. על פי הערכות, הישרדותו של המבצע והמשך המאבק עשויים להשפיע לרעה על יעד הגירעון של 4.9% תוצר.

ההשפעות על התקציב

במערכת הביטחון והאוצר טרם נקבו בעלויות המבצע, אך ישנם מספר פרמטרים שכדאי לקחת בחשבון:

• חלק מהעלויות כבר שולמו מראש, כגון התחמשות שצה"ל נקט.
• גיוס מילואים אינו מהווה פקטור מרכזי במלחמה כזו, דבר שדורש חשיבה כלכלית חדשה.
• בעלות על כוחות קרקעיים עשויה להיות נמוכה יותר ביחס למבצעים קודמים.

כשהמצב מורכב יותר ממלחמה קונוונציונלית, משרד האוצר יתקשה לקבוע גבולות ברורים לעלויות ולתקציב.

תחזיות כלכליות

כיום, קיימת תחזית מפסידה לפיה ההחרפה במצב הביטחוני מול איראן יכולה להוביל לעלייה בשיעורי הגירעון, פרמיית הסיכון והאינפלציה בטווח הקצר. ועל פי הערכות אסטרטגיות, ייתכן שהתגברות הלחימה תוביל לתוצאות חיוביות ארוכות טווח אם תוסר האיום הגרעיני.

דרוג אשראי: חשש מהורדות דירוג

שלוש סוכנויות דירוג בינלאומיות – מודי'ס, פיץ' ו-S&P – מעניקות לישראל תחזית דירוג שלילית. הסוכנויות הזהירו כי במקרה של התלקחות רחבה עם איראן יתכן ותהיה הורדת דירוג מיידית. התחזיות הלא מעודדות מערערות את הכלכלה הישראלית ונוגעות ליכולת המשק לעמוד באתגרים הכלכליים הנוכחיים.

סיכום

המצב הביטחוני בישראל, בצל המתקפה האחרונה באיראן, חורג מעבר למפגשי קרב עם אויבים מקומיים. גבולות והגבלות תקציביות, אשר רגילים למלחמות קודמות, לא מתאימים לתרחישים החדשים. לאחרונה, משרד האוצר ייתכן שיאלץ לבצע שינויים מהירים בתקציבית כדי לעמוד באתגרים הצפויים. ככל שהזמן חולף, התגבר הלחץ על האוצר להפעיל שינויים בתוכניות התקציביות וזאת במטרה להבטיח יציבות כלכלית ואסטרטגית.

באופן כללי, הצורך בהיערכות מהירה ופתרונות יותר גמישים ידרשו ממערכת המדינה לעבור שינוי מיידי כדי לשמור על יציבותה הכלכלית, בעוד שהאתגרים הביטחוניים ידרשו גם תשומת לב גבוהה מהשלטונות.