הקפיצה הגדולה: תעשיית הקריפטו בישראל ממתינה למסגרת רגולטורית
תעשיית הקריפטו בישראל, המונה כיום כ-600,000 משקיעים, ניצבת מול אתגרים רגולטוריים משמעותיים שמונעים ממנה לממש את הפוטנציאל הפיננסי הגלום בה. בישיבה שנערכה לאחרונה בוועדת המשנה לבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן, דנו בנושאים מכריעים להפיכת התעשייה המקומית למרכז עולמי לתחום הנכסים הדיגיטליים.
המעבר הצפוי וההזדמנויות להצלחה
לפי ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בישראל, עשרות חברות עוזבות את ישראל בשל היעדר רגולציה ברורה. "שליש מהחברות עוזבות את הארץ", הוא מציין ומדגיש כי יש צורך דחוף באסטרטגיית קריפטו שתספק מסגרת עבודה שמזמינה השקעות וחדשנות.
- במהלך השנה האחרונה פעלו בישראל 161 חברות בתחום הקריפטו, אך המספר הזה רשם ירידה של 13 חברות מהשנה הקודמת.
- היקף גיוסי ההון בתעשייה היה 4.2 מיליארד דולר.
פערים עם מדינות אחרות
באופן מעניין, הירשמן מדגיש את ההבדלים בין מדינת ישראל לבין מדינות כמו שוויץ וסינגפור, אשר פיתחו רגולציות שתומכות בצמיחה של תעשיית הקריפטו. "בזמן שהעולם מתקדם, ישראל נשארת מאחור", הוא מדגיש, "אם ישראל תמשיך בקצב הנוכחי, עד 2035 נפסיד 30-40 מלש"ח לתמ"ג."
הקשיים בגיוס עובדים
סמנכ"ל כספים בחברת Fuse io, אורן רוזנפלד, ציין את הקשיים בגיוס עובדים מקומיים בעקבות המיסוי הגבוה, אשר מחייב את המעסיקים לשלם כמעט כפול עבור עובדים ישראליים לעומת עובדים מחו"ל. "לצערנו, אנחנו מגייסים בעיקר בחו"ל", הוא סיכם.
הקשיים בניהול חשבונות בנק
בנוסף, נציגים מהתעשייה החלו לדווח על חסמים בתהליך הפעלת חשבונות בבנקים עם כספים ממקורות קריפטו. יובל רואש, מנכ"ל חברת ביטס אוף גולד, שיתף כי חשבונות לקוחות נחסמו פעמים רבות בשל העברות כספים, והניסיון לתבוע את הבנקים לבית המשפט לא תמיד מצליח.
הצורך בפתרונות כמעט מיידיים
בתחום הרגולציה, ח"כ פרקש קראה לגורמי הממשלה "להעלות הילוך" ולהאיץ את תהליך הרגולציה כדי למנוע מהתעשייה לקפוא על שמריה. היא ציינה כי "אין לנו את הפריבילגיה לוותר על מנוע צמיחה כה משמעותי כמו תעשיית הקריפטו".
הניסיון לאימוץ רגולציה מודרנית
לפי ראש אגף פיננסים באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, חובב אלסטר, ישנם ארבעה סיכונים מרכזיים לפעילות בתחום: הלבנת הון, הגנת הצרכן, יציבות פיננסית ויכולת ניהול מדיניות מוניטרית. הוא טוען כי יש למדוד היטב את הסיכונים אך גם לאתר את הפוטנציאל לצמיחה והזדמנויות חדשות.
צעדים שהוסרו לאחרונה
בינתיים, הוועדה בוחנת מספר צעדים משהותקנו על ידי רשות שוק ההון, כולל מתן בהירות וציות לסטנדרטים בינלאומיים. חשש הבנקים נובע בעיקר מקשיים בניהול סיכוני הלבנת הון.
מבטים קדימה
אחת מנקודות המפתח שהושמעו בישיבה היא הצורך באימוץ מודל רגולציה אירופי, במיוחד את המודל MiCA, שנועד לייצור מסגרת חוקית ברורה לפעולה בתחום הנכסים הדיגיטליים. בעיצוב רגולציה כזו, תוכל ישראל לשים עצמה על מפת התעשייה הגלובלית.
בצעד זה, ישנה תקווה שהמדינה תייצר תשתית שתמנע מהחברות הישראליות לנוע למרחקים ותאפשר להם לצמוח כאן, בארץ, תוך כדי הגנה על צרכנים ומתן שירותים חדשניים.
לסיכום, אם לא תינקט פעולה מהירה, ישראל עלולה להחמיץ הזדמנות היסטורית להיות מובילה עולמית בתחום הקריפטו, ובכך לפגוע בכלכלה שלה בשנים הבאות.